מאת: דורית גבאי
על פי חוק הירושה:
הורשה היא "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו".
יש להבחין בין מי שכשר לרשת מכוח דין למי שכשר לרשת מכוח צוואה. כשירות לרשת מכוח דין הינה של קרוב משפחה הקשור בקשר דם עם המוריש.
מנגד, כשירות לרשת מכוח צוואה אינה מחייבת כי היורש יהיה קרוב משפחה של המוריש.
פסולים לרשת ישנם מספר גורמים אשר תוצב בפניהם בעיה לרשת: ילד חורג אשר לא אומץ כדין, אדם אשר הורשע שגרם במתכוון למוות המוריש, אדם אשר הורשע בהעלמות ו/או בהשמדת צוואתו האחרונה של המוריש, יורש אשר מבקש זכויות בעיזבון מכוח צוואה מזוימת והורשע על כך בדין.
עיזבון בהסתמך על חוק הירושה עיזבון הוא סך כל הרכוש, הנכסים, הזכויות והחובות שהיו לאדם בעת מותו העיזבון מתחלק בין יורשי הנפטר, לפי ההוראות בצוואתו. אם המנוח לא הותיר אחרי צוואה, העיזבון מחולק בהתאם לחוק הירושה.
מונחים, הגדרות וסעיפים לעניין ירושות על פי חוק מיסוי מקרקעין
סעיף 4 – "הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד".
משמעות הסעיף זה שהוריש לא מכר וזה שירש – לא רכש. אין אירוע מס ואין תשלומי מסים לאור הפטירה וקבלת הירושה.
סעיף 26 – קובע כי אם המוריש נפטר לאחר האחד באפריל 1981 יכנסו היורשים לנעליו ושווי הנכס בידיהם ויום הרכישה של הנכס יהיה כשווי וכיום הרכישה של הנכס שהיה אילו המוריש היה מוכר.
אולם, אם נפטר המוריש לפני תאריך זה יהיה השווי בדרך כלל השווי שנקבע לצורך מס עיזבון, היינו – שווי ויום רכישה הוא ליום הפטירה.
סעיף 27 – הסעיף קובע כי אם נתנה מתנה ונותן המתנה נפטר זמן קצר או בתוך חמש שנים מיום נתינתה, לא תיחשב המתנה – למתנה כי אם להורשה. סעיף זה בא למנוע העברות במתנות ערב פטירה כדי להתחמק מתשלום מס עיזבון שחל עד ליום 31.3.1981.
אולם, אם המתנה דווחה למנהל מיסוי מקרקעין – כי אז המתנה היא מתנה – ויום הרכישה של מקבל המתנה הוא יום הרכישה של המעביר. לעומת מצב שהמתנה לא הוכרה כמתנה ואז יום הפטירה של המוריש הוא יום הרכישה עבור היורש.
סעיף 5ג – הסדר בין יורשים
סעיף 5(ג), אשר חוקק במסגרת תיקון מספר 24 לחוק מיסוי מקרקעין, נכנס לתוקף ביום ,26.3.1993 חל על מכירה של זכויות במקרקעין, הנמנות עם נכסי העיזבון מיום זה ואילך. למעשה ניתן היה גם ערב התיקון לחלק נכסי מקרקעין בין יורשים בהתאם לחלקיהם באופן כזה שהחלוקה הינה חלוקה פנימית ואינה כוללת איזון חיצוני לנכסי העיזבון, אולם הפעולה הייתה מותנית באישורים ובמאמץ ניכר מצד הצדדים.
הסעיף נועד להסדיר מצבים שבהם יורשים מעוניינים לחלק ביניהם באופן כלשהו את העיזבון. הנושא המרכזי לעניין סעיף זה הוא עיזבון המכיל נכי מקרקעין.הסעיף מתייחס לסוגיות המרכזיות הבאות כתנאי להוצאת החלוקה מגדרו של אירוע מס.
מתוך סעיף זה משתמע כי ניתן לבצע חלוקה בין שותפים – יורשים בלבד, ללא חשש שמא רישום ירושה מסיים את הליך חלוקת העיזבון באופן שמביא כל חלוקה אחריו לחלוקה, שאינה במסגרת חלוקת העיזבון – חלוקה שהיא אירוע מס מחייב.
בעקבות תיקון 50, חלוקה ראשונה, אשר תיעשה לאחר סיום הליך ההורשה ורישום הירושה בטאבו לא ייכנסו לגדרו של אירוע מס החייב במיסים
התיקון מאפשר למספר יורשים, אשר ירשו במשותף מספר נכסים והמעוניינים להיפרד מהם, להפריד את הנכסים המשותפים בלי שהדבר ייחשב "מכירה" של "זכות במקרקעין" החייבת במס. תכלית התיקון הייתה לאפשר לשחרר נכסי מקרקעין ונדל"ן כאלו באמצעות מתן אפשרות לערוך הסדר גם לאחר סיום הליך ההורשה המשפטי, וכך לגרום להאצה ב"שחרור" ובמכירה של יותר נכסים בשוק.
החלוקה בפועל שנהגה בין היורשים היא זו המהווה את החלוקה הראשונה כמשמעותה בסעיף 5(ג)(4) לחוק, ולפיכך רישום שונה בלשכת רישום המקרקעין יהווה מכירה כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין.
בתיקון מספר 55 לחוק מיסוי מקרקעין חלוקת נכסי עיזבון בין יורשים אינה מהווה מכירה ואינה חייבת במס – בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 5(ג)(4). יורשים יוכלו לחלק נכסים מעיזבונות שונים וחלוקה זו לא תחשב למכירה ובלבד שהתקיימו שני אלה:
א. בין המורישים של כל העיזבונות מתקיים היחס הבא: המורישים הם הורה וילדיו או שהמורישים הם בני זוג.
ב. טרם הסתיימה חלוקה ראשונה של מי מבין העיזבונות.
לסכום יש לדעת שבכל הנוגע לנושא הסדר בין יורשים חובה לבחון את הדברים הבאים:
זיהוי מקור העיזבונות, מי הוא מחלק העיזבון ומהו מקורו
בחינה הלכה ולמעשה כי מדובר בחלוקה ראשונה
הבנה של משמעות הדבר שלא יהיו תשלומי איזון שמקורם מחוץ לנכסי עיזבון.
חשוב לדעת שגם בחלוף זמן רב מפטירת המוריש הדבר אפשרי – אפילו בחלוף שלושים שנה.
חשוב לדעת שגם אם נרשמו הנכסים המחולקים והמוסדרים בין היורשים בטאבו ובחלוקה זו משנים את הבעלות אל מול הרישום בטאבו – הדבר אפשרי ולא יצור חבות מס.
פטור במכירת דירת ירושה - סעיף 49ב'(5)
מסלול זה מאפשר למכור בפטור דירת מגורים מזכה, אשר הועברה למוכר במסגרת ירושה. אין הגבלה על זהות המוריש, אך על הדירה לענות על הגדרת "דירת מגורים מזכה" בעת מכירתה, דהיינו דירה, אשר בעיקרה משמשת למגורים. גם במסלול הזה נבחנת תקופת השימוש למגורים ארבע שנים לפני המכירה או 80% מתאריך 1.1.1998.
התנאים הם מצטברים:
v הדירה הנמכרת נחשבת לדירת מגורים מזכה
v המוכר הוא בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש
v לפני פטירתו היה המוריש בעלה של דירת מגורים אחת בלבד
v אילו היה המוריש עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, היה פטור ממס בשל המכירה.
רק בהתקיים מלוא התנאים המצטברים האמורים, יהיה זכאי המוכר לקבל פטור מתשלום מסי מקרקעין בגין מכירת הדירה המדוברת. במידה ואחד מהתנאים האמורים אינו מתקיים, יהיה על המוכר לפנות לסעיפי הפטור האחרים.
מסלול פטור זה בהיותו מסלול המעניק ליורשים פטור שאינו מפריע לכל אחד מהם למכור את דירותיו בהתאם למסלולי הפטור האחרים נועד להעניק ליורשים את הפטור שהיה ניתן אלו היורש היה מוכר.
עולות שאלות רבות שהחוק לא הגדיר וקבע פתרונן.
סוגיה לדוגמא הינה מהו צאצא שככזה ייהנה מפטור לפי מסלול זה.
על פי המילון צאצא: "כל אחד מבניו של האדם."
בפועל אנו מכירים ילדים רבים שגדלו עם אב או אם אשר אינם ההורים הביולוגיים – אולם הם אלה גדלו את הילד. בפטירה של אחד מהם – ובהנחה שעל פי צוואה ירש את הדירה מאב שנפטר, שכאמור לא היה אביו הביולוגי אולם גדלו כבן והוריש לו את הדירה, האם ילד כזה יוכל להנות מהפטור במסלול הזה – כבן ביולוגי. לעניות דעתי – התשובה כן.
מוצע למחוקק להוסיף הגדרה למונח צאצא בפרק ההגדרות ולקבוע שהוא כולל גם ילדים מאמצים, ילדים של בן זוג ולהתאים את ההגדרה למצב האמיתי הרווח.
© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה