חוק מיסוי מקרקעין וחוק יחסי ממון

מאת: רו"ח דורית גבאי

האם הסכם ממון, הקובע כי זכויות בנכס מסוים יוקנו לאחד מבני הזוג, גובר על הגדרת התא המשפחתי שבחוק מיסוי מקרקעין.? סוגיה זו זכתה לפסיקה סותרת בערכאה המחוזית בשני מקרים נפרדים:

פסק דין סימה כהן- במקרה זה עלתה הסוגיה הבאה: האם הסכם ממון בין בני זוג יכול להוות בסיס להוראות חוק מיסוי מקרקעין בעניין הגדרת "תא משפחתי מוכר" לצורכי הזכאות לפטור ממס שבח לפי פרק חמישי1?

עובדות

העוררת גברת סימה כהן נישאה ביום 17.3.1994 למר כדורי כהן. במועד הנישואין הייתה בבעלותו של הבעל דירה רשומה על שמו, אשר נרכשה על ידו לפני הנישואין. גם לאישה הייתה דירה בבעלותה, שנרכשה על ידה קודם לנישואין. עם נישואיהם ערכו בני הזוג הסכם ממון שעל פיו תישאר הדירה שנרכשה על ידי כל אחד מהם בבעלותו הבלעדית. לאחר הנישואין ביום 17.1.1996 מכר הבעל את הדירה שבבעלותו בפטור ממס שבח לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין. ביום 15.11.1999, כעבור שלוש שנים ועשרה חודשיים ממועד המכירה של הבעל, מכרה האישה את הדירה שבבעלותה וביקשה לפטור את המכירה ממס לפי סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין.

גדר המחלוקת

מנהל מיסוי מקרקעין סרב להתיר לאישה פטור ממס שבח בטענה של קיום מכירה בארבע השנים, שקדמו למכירה זו על ידי "התא המשפחתי". לטענת האישה, מכירת הדירה שהייתה בבעלות הבעל בטרם הנישואין ונשארה בבעלותו הבלעדית, בהתאם להסכם ממון, ונמכרה לאחר הנישואין – אינה נחשבת לעניין סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין, כמכירה של התא המשפחתי.

פסק הדין – ועדת הערר

האמור בסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין ברור, וממנו עולה, כי מכירת דירתו של הבעל בתקופת הנישואין נחשבת מכירה של התא המשפחתי, ואין חשיבות לכך שהדירה נרכשה על ידו טרם נישואיו, ואף נשארה בבעלותו הבלעדית לאחר הנישואין, בהתאם להסכם ממון. השופט אינו מקבל את פסיקתו של השופט סלוצקי בעניין אן מרי עברי על אף שהינו זהה עובדתית. שם נקבע כי הסכם הממון גובר על הוראת סעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, כיוון, שלטענתו, פסקי הדין, עליהם הסתמך השופט סלוצקי, המתייחסים לשאלת יחסי הממון – אין בהם כדי להשפיע על הוראת חוק מפורשת, שבאה לידי ביטוי בסעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין, כיוון ש"מדובר בשני ענפי משפט שונים ובשתי מטרות שונות".

פסק הדין מאבחן מקרה זה מהלכת דינה ואפרים מור שבו נמכרה דירת מגוריו של אחד מבני הזוג לפני נישואיהם, ובן הזוג השני מכר את דירתו שנרכשה לפני הנישואין לאחר שנישאו, בפרק זמן של פחות מארבע שנים מהמכירה הקודמת.

הוחלט כי הערר נדחה.

פסק הדין אן מרי עברי

מאת: רו"ח דורית גבאי

במקרה של אן מרי עברי נדונה שאלה זו ואף זכתה להכרעה, לפיה אין הסכם בין בני זוג אשר יכול לגבור על הוראותיו של חוק מיסוי מקרקעין.

העובדות

אן מרי עברי ובן זוגה החזיקו בדירת מגורים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק מיסוי מקרקעין. ביום 27.4.1994 כרתו אן מרי ובעלה הסכם יחסי ממון, הקובע הפרדה קניינית בין בני הזוג. הסכם זה אושר על ידי בית המשפט המחוזי בדצמבר 1994. בחודש ספטמבר 1994 נישאו בני הזוג. ביום 13.5.1996 מכר הבעל את דירתו בפטור ממס שבח מכוח הוראות סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין. ביום 24.10.1997 מכרה אן מרי את דירתה וביקשה פטור לתא משפחתי מכוח הוראות סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין. מנהל מיסוי מקרקעין דחה את הבקשה בנימוק, כי ניתן פטור לתא המשפחתי עת נמכרה דירת הבעל, וטרם חלפו ארבע שנים ממועד מכירת דירת הבעל בפטור ממס.

פסק דין – ועדת הערר

במקרה של אן מרי עברי, נדונה שאלה זו ואף זכתה להכרעה, לפיה אין הסכם ממון בין בני זוג אשר יכול לגבור על הוראותיו של חוק מיסוי מקרקעין.

פסק דין – בית המשפט העליון

לשון סעיף 49 לחוק מיסוי מקרקעין גורסת, כי כל מכירה הנעשית על ידי אחד מבן הזוג האחר. ביסוד תיקון 8 לחוק מיסוי מקרקעין עמדו שתי מטרות: האחת מניעת הערמה על החוק בדרך של רישום דירות על שמותיהם של בני המשפחה, באופן שכל אחד מהם יהיה הבעלים של דירה אחת וייהנה מפטור ממכירתה. השנייה – הגשמת רצונו של התא המשפחתי בתחום הדיור שנועד למגוריו. החלטתם של בני הזוג לקיים הפרדה קניינית בנכסי המקרקעין אינה צריכה להשליך על שאלת מתן הפטור במכירת דירת מגורים. עידוד בני זוג לערוך טרם נישואיהם הסכם ממון על מנת לזכות בפטור כפול במס שבח, עלול לפגוע דווקא בבן זוג "החלש" מבחינה קניינית.

הוחלט – הערעור התקבל.

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי