שימוש במישרין במקרקעין הנמכר גובר על אי שימוש בזכות במקרקעין לפי החוק

מאת: רו"ח דורית גבאי

בפסד הדין קופת חולים כללית נגד מנהל מס שבח מקרקעין (1) קופת חולים מגיעה עד לבית המשפט העליון בנושא פטור ממס למוסד ציבורי.

העובדות

המערערת הינה מוסד ציבורי לעניין מס שבח כאשר היו ברשותה זכויות בנכס מקרקעין ששימש כמרפאה, במסגרת פעילותה של המערערת.

בשנת 2003 מכרה את כל זכויותיה בנכס מקרקעין שהיה בבעלותה – הנכס כלל בתוכו מבנה אשר שימש כמרפאה וכן זכויות בנייה שלא נוצלו בפועל.

ביום 4.11.2003 נערך הסכם בין המערערת לבין קונה פרטי למכירת כל זכויותיה של המערערת במקרקעין.

במסגרת השומה העצמית שנערכה, ביקשה המערערת לקבל פטור מלא מחובת תשלום מס שבח מכוח סעיף 61(ב)(1) לחוק הקובע פטור ממס אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד הציבורי במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד הציבורי במשך 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין הייתה בידיו.

גדר המחלוקת

מנהל מס שבח סירב להעניק פטור מלא וקבע כי יש להבחין לעניין הפטור בין החלק ששימש את המערערת במישרין לפעילותה כמוסד ציבורי – מבנה המרפאה ובין שאר הזכויות במקרקעין. לשיטתו, יש להעניק פטור מלא מכוח סעיף 61(ב) בגין מבנה המרפאה בלבד, ואילו לשבח בגין מכירת שאר הזכויות יש להעניק פטור חלקי בלבד.

פסק הדין

בפסק הדין של ועדת הערר נחלקו הדעות לרוב ומיעוט: דעת הרוב גרסה כי יש לדחות את הערר ואילו דעת המיעוט טענה שיש לקבלו.

דעת המיעוט, מנגד, הסתמכה על ע"א מנהל מס שבח אזור מרכז נגד פלדמן(2) כאשר נדחתה בו הטענה שהעלו רשויות המס כי אין להעניק פטור בגין "דירה מזכה" לחלק מן התמורה המיוחס לזכויות הבניה הלא מנוצלות שבדירה המזכה שנמכרה.

בנוסף לכך, הוסיפו מנגנון על פי סעיף 49ז אשר קבע מנגנון לסיוע של הפטור "דירה מזכה" כאשר היא נמכרת עם זכויות בניה לא מנוצלות.. זאת ועוד, פרשנותו של המשיב עלולה להפלות לרעה,באופן יחסי, מוסדות ציבורי בעלי זכויות בניה לא מנוצלות בנכסים אשר שימשו אותם במישרין ובמהלך תקופה ממשוכת אך ורק לצורך פעילותם הציבורית.

המערערת סבורה כי יש לבחון את לשון סעיף 61(ב) אשר מורה כי יש לבדוק את השימוש של המוסד הציבורי ב"מקרקעין" ולא בכל אחת ואחת מהזכויות במקרקעין. בנוסף מפנה אותנו לפסד הדין נכסי ר.א.ר.ד חברה לבניין בע"מ נגד מנהל מס שבח רחובות(3) שם עסקינן בשני נכסים נבדלים מבחינת דיני המס, ולכן אופן הטיפול פוצל לעניין הפטור לפי סעיף 61 (ב).

המשיב טוען כי מוקנה לו הסמכות למסות עסקה על פי תוכנה הכלכלי ועל פי מהותה האמיתית. לשיטתו, סעיף 61(ב) מבחין בין מקרקעין אשר שימשו במישרין את המוסד הציבורי לבין מקרקעין שלא שימשו את המוסד הציבורי כלל – ועל יסוד אבחנה זו, בין היתר, נקבע היקף הפטור. אם השטח הנוסף היה מנוצל לצורך פעילות המרפאה, אזי המערערת הייתה זכאית לפטור מלא בגין כל השטח המנוצל, שכן מדובר ב"שימוש במישרין".

מכירת זכות מקרקעין – בידי מוסד ציבורי:

סעיף 61(ב)(1) לחוק:

"אם המקרקעין שהזכות בהם נמכרת היו בידי המוסד במשך תקופה של שנה לפחות, ושימשו במישרין את המוסד במשך תקופה של 80% לפחות מהתקופה שהזכות במקרקעין הייתה בידיו – תהא פטורה ממס".

כאמור, שני מבחנים ביחס למקרקעין שהזכות בהם נמכרת:

- משך ההחזקה של שנה לפחות במקרקעין

- שימוש "במישרין" במקרקעין במשך תקופה של 80% לפחות מתקופת ההחזקה בזכות במקרקעין.

בדרישה בדבר "שימוש במקרקעין" לא כוללת מצב בו המקרקעין לא משמשים את המוסד אלא שהמוסד רק נהנה מפירותיהם.

לפיכך, לצורך קבלת פטור מלא לפי סעיף 61(ב)(1), נדרש קיומו של שימוש ישיר במקרקעין על ידי המוסד הציבורי, במסגרת פעולותיו לקידום מטרותיו כ"מוסד ציבורי".

בענייננו, אין מחלוקת כי התקיימה דרישת השימוש במישרין במקרקעין לגבי מבנה המרפאה, המחלוקת הינה האם לפי הוראת החוק נדרש "שימוש במישרין" גם ביחס לזכויות הבניה.

ההחלטה

ההכרעה קבעה כי – הדרישה בדבר "שימוש במישרין" מתייחסת לשימוש "במקרקעין" ולא לשימוש ב"זכות מקרקעין".

המערערת עשתה "שימוש במישרין" במקרקעין שנמכרו. אכן לא נעשה כל שימוש בזכויות הבניה, אך עובדה זו לא משנה לעניין הפטור הקבוע בסעיף 61(ב)(1) הדורש כי השימוש ייעשה במקרקעין שהזכות בהם נמכרת ולא דורש שימוש בזכות נמכרת.

הערעור התקבל.

הערות שוליים:

(1) קופת חולים כללית נגד מנהל מס שבח מקרקעין איזור ת"א 9946/06 ע"א.

(2) ע"א 104/74 מנהל מס שבח אזור מרכז נגד פלדמן

(3) ע"א נכסי ר.א.ר.ד חברה לבניין בע"מ נגד מנהל מס שבח רחוב


© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי

האם הסכם מסגרת מהווה הסכם לרכישת זכות במקרקעין?

מאת: רו"ח דורית גבאי

העובדות

ביום 22.8.99 נחתם הסכם בין חברת יעסור לבין הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באזור יהודה ושומרון ובו התחייב הממונה להקצות ליעסור מגרשים.

בשנת 2006 נחתם בין יעסור לבין חפציבה – "הסכם מסגרת" אשר בו התחייבה יעסור למכור ולהמחות לחפציבה את כל זכויותיה כלפי הממונה בהתאם להסכם ההקצאה.

בשנת 2006 נחתם בין חפציבה לחברת אלקטרה (1) "הסכם עקרונות" על פיו מכרה חפציבה והמחתה לה 50% מזכויותיה והתחייבויות כלפי יעסור על פי הסכם המסגרת.

בשנת 2008 לאחר קריסת חפציבה נערך הסדר בין יעסור, חפציבה ואלקטרה כאשר אליו הצטרפו גם מספר בנקים בו הוסכם כי אלקטרה תקבל על עצמה באופן בלעדי את כל הזכויות והחובות להקצאות שבוצעו. כמו כן, נקבע כי הסכם המסגרת יעמוד בעינו בין יעסור לאלקטרה בלבד.

ביום 7.7.2008 נחתם הסכם בין אלקטרה לבין חברת מצפור על פיו מכרה אלקטרה למצפור מכלול זכויותיה במקרקעין.

משביקשה אלקטרה להעביר הזכויות במקרקעין על שמה, על מנת שתוכל להוציא היתרי בניה רשות המיסים סירבה ליתן אישורי מיסים בטענה כי קיים חוב של מס רכישה בה חייבת חפציבה בגין רכישת הזכויות מיסעור.

גדר המחלוקת

השאלה העיקרית הינה האם "הסכם המסגרת" מהווה הסכם לרכישת זכות במקרקעין?.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ככל שהקרקעות הוקצו בפועל הסכמי המכר הספציפיים שנחתמו בגינם הינם בבחינת רכישת זכות במקרקעין המחייבת במס.

השאלה – האם חבות במס קמה עוד לפני ההקצאה בפועל, במועד החתימה על הסכם המסגרת?.

פסק הדין

בית המשפט קבע כי הצדדים התקשרו בהסכם חוזי לקביעת מנגנון התקשרות עתידי לרכישת קרקעות שיוקצו, הם לא גמרו בדעתם להתקשר בשלב החתימה על הסכם המסגרת בחוזה למכירת זכות במקרקעין. ההסדר למעשה ביטל התקשרות בין יעסור לחפציבה ונקבע בו כי מעת חתימתו יעמוד הסכם המסגרת בין יעסור לאלקטרה בלבד ולכן חפציבה לא הייתה צד להסכמי המכר, על כן אין לחייבה במס רכישה.

שאלה נוספת – האם חל סעיף 34א לחוק המכר על קרקעות שהוקצו בפועל ושלגביהן נחתם הסכם מכר ספציפי בין חפציבה ליסעור, לכן החוב לרשות המיסים בגינן ייגבה בהתאם לסעיף 34ב מתמורת המכר? מההסדר עולה כי נטילת התחייבויות חפציבה על ידי אלקטרה בקשר לפרויקט נועדה להסדיר החובות והזכויות של חפציבה בהתאם להסכם המסגרת ועל פי המפורט בהסדר, ולא להטיל על אלקטרה כלל חובות חפציבה בקשר לפרויקט שלא נכללו במפורש בהסדר. יתרה מזאת, בהתאם להוראות הסכם המסגרת חיוב מס הרכישה של חפציבה אינו קם אלא עם החתימה על הסכמי מכר ספציפיים.

בית המשפט קובע כי בהסכם היו חסרים פרטים, ולא היה קיים מנגנון להשלמת הפרטים החסרים. כך בעצם אין מסוימות מספקת כדי לשכלל את העסקה ולכן אין מדובר בעסקה אשר הינה רכישת מקרקעין, הצדדים לא סיכמו על מכירת זכויות במקרקעין, אלא יצרו מנגנון עתידי קרי, הזכויות במקרקעין נמכרו רק כאשר נחתמו הסכמים ספציפיים לכל חלקת קרקע ולא בעת חתימה על הסכם המסגרת.

בין היתר, הוחלט כי כאשר חברה נכנסת להליכים של חדלות פירעון, בית המשפט ורק הוא, חייב לאשר כל הליך משפטי המתנהל כנגד החברה. במקרה זה הוצאה החלטה שגויה מבלי שבית המשפט נדרש לתת כל אישור. על כך ההחלטה בהשגה בטלה.

בפסק הדין הוחלט כי התנהלות רשות המיסים הייתה נגועה בפגם – רשות המיסים זכאית לקבל את חובות מס הרכישה ויש לה שיעבוד ראשון על המקרקעין לטובת זה. אבל, רשות המיסים הוציאה מהרוכשים דרישת תשלום של מס רכישה ולא הודיעה להם שקיים חוב מס רכישה ברכישות קודמות. הוחלט כי מדובר בהתנהלות פגומה, מכיוון שהיא יוצרת הסתמכות אצל מי שרכש את המקרקעין, שהאמין כי כאשר ישלם את מס הרכישה הנדרש ממנו הזכויות יועברו על שמו.


(1) בש"א 9691/09 אלקטרה השקעות בע"מ

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי

סרטון השבוע: אהוב ילדים ועזור להם

סרטון השבוע: הגן על סביבתך ושפר אותה

הוראות ביצוע – סקירה

מאת: רו"ח דורית גבאי

עקב פרסומן של הוראות ביצוע במיסוי המקרקעין מטעם רשות המיסים החלטנו להציג בפניכם חלק מהוראות הביצוע אשר פורסמו בשנה האחרונה.

מומלץ בחום להתעדכן מדי חודש בהוראות ביצוע אשר מתפרסמות. הגישה והעמדה המובעת בהן מסייעת להכיר את המדיניות שהנהלת הרשות למסים בישראל החליטה ולפיכך, ניתן לנצל לטובה את המידע הכלול בהן ולתקוף את סבירותן – אם לא מתקבלות על הדעת ואינן ישימות במקרים מסוימים.

תקרת שווי הפטור סכום

עדכון סכום הפטור על פי סעיף 49 ז' לחוק מיסוי מקרקעין

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 3/2010

סעיף 49 ז' לחוק מיסוי מקרקעין קובע לעניין מכירת "דירת מגורים מזכה" כי כאשר התמורה מושפעת מזכויות לבניה נוספת, יהא המוכר זכאי לפטור נוסף בשל הזכויות לבניה נוספת, בסכום שווי הדירה או בסכום ההפרש שבין תקרת הפטור לבין סכום שווי הדירה, לפי הנמוך.

זאת ועוד הוחלט כי סכום הפטור הכולל, בתנאים המפורטים בסעיף, לא יפחת מרצפת פטור.

תקרת הפטור: מיום 16.1.2010 עד ליום 15.1.2011 – 1,702,000 ₪

רצפת הפטור: מיום 16.1.2010 עד ליום 15.1.2011 – 426,000 ₪


תיאום סכומים לפי סעיף 49 ה' לחוק מיסוי מקרקעין

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 1/2010

סעיף 49 ה' קובע פטור חד פעמי למוכר שתי דירות, בכדי לרכוש תמורתן דירה גדולה. הפטור ניתן בכפוף לתנאים המפורטים באותו סעיף, ובהגבלת שוויין של שתי הדירות הנמכרות. את השווי האמור יש לתאם בתחילת כל שנת מס, בהתחשב בעליית מדד המחירים לצרכן. להלן סכום תקרת שוויון של שתי דירות הנמכרות לשנת 2010:


התקופה

תקרת שווי הפטור

סכום שווי שמעליו לא יינתן פטור

מיום 1/2/99 עד 31/12/99

1,500,000 ש"ח

2,500,000 ש"ח

מיום 1/1/00 עד 31/12/00

1,521,000 ש"ח

2,535,000 ש"ח

מיום 1/1/01 עד 31/12/01

1,522,000 ש"ח

2,537,000 ש"ח

מיום 1/1/02 עד 31/12/02

1,544,000 ש"ח

2,573,000 ש"ח

מיום 1/1/03 עד 31/12/03

1,648,000 ש"ח

2,745,000 ש"ח

מיום 1/1/04 עד 31/12/04

1,616,000 ש"ח

2,692,000 ש"ח

מיום 1/1/05 עד 31/12/05

1,631,000 ש"ח

2,717,000 ש"ח

מיום 1/1/06 עד 31/12/06

1,675,000 ש"ח

2,790,000 ש"ח

מיום 1/1/07 עד 31/12/07

1,671,000 ש"ח

2,782,000 ש"ח

מיום 1/1/08 עד 31/12/08

1,718,000 ש"ח

2,860,000 ש"ח

מיום 1/1/09 עד 31/12/09

1,796,000 ש"ח

2,989,000 ש"ח

מיום 1/1/10 עד 31/12/10

1,865,000 ש"ח

3,103,000 ש"ח


זכויות בניה לפי תמ"א 38

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 10/2009

מאת: רו"ח דורית גבאי

פרק חמישי לחוק מיסוי מקרקעין קובע הוראות מיסוי ייחודיות במכירת זכויות בניה שניתנו מכוח תמ"א 38 בתמורה לחיזוק ושיפוץ המבנה בפני רעידות אדמה.

תמ"א 38 היא חלק מההערכות כוללת להתמודדות עם רעידות אדמה, ובאה לעודד חיזוק של מבנים קיימים אשר הוצא היתר לבנייתם לפני ה-1 בינואר 1980, מבנים אשר אינם עומדים בתקן הישראלי לרעידות אדמה. על פי הערכות 40% מהמבנים בישראל אינם עומדים בתקן. מטרת התוכנית היא לקבוע את המסגרת החקיקתית שתאפשר הוצאת היתרי בנייה לחיזוק מבנים, ולעודד את בעלי הדירות לבצע את החיזור על-ידי מתן זכויות בניה לשם מימונו.


זכויות הבנייה יינתנו לכל המבנים שהוצאו להם היתר בנייה לפני 1 בינואר 1980, אשר על-פי ההערכה נבנו רובם שלא על-פי התקן המחמיר לרעידות אדמה. התוכנית מאפשרת חיזוק כל המבנים שאינם עומדים בתקן, אך התמרוץ מתייחס בעיקר למבני מגורים ולמבנים מסחריים אחרים. זכויות הבנייה הנוספות כוללות אחת מהחלופות הבאות: הרחבת יחידות דיור קיימות עד 25 מ"ר ליחידה, תוספת יחידות על ידי סגירת קומת עמודים, תוספת אגף למבנה או תוספת קומה. התוכנית מעודדת גם חיזוק של מבנים על-ידי תוספת של מרחבים מוגנים ומעליות, המחזקים את המבנה.


חובות וזכויות:

  • הוראות התמ"א קובעות: "במקום שחלה תוכנית מפורטת לתוספת קומות למבנה קיים, תותר תוספת בניה (בהיקף של קומה אחת) על פי סעיף 11 ואולם לא תותר תוספת קומות (למעט קומת מרתף), מעבר למה שנקבע בתוכניות מפורטות שאושרו קודם אישורה של תוכנית זו". המשתמע מכך היא מכוח התמ"א לא ניתן לאשר "כפל תוספת קומה", כלומר במקום בו קיימת אפשרות לבניית קומה/קומות נוספות מכוח תכניות אחרות לא יתווספו מכוח התמ"א זכויות לבניית קומה נוספת.

  • חובת הדיווח – הצהרה על מכירת זכויות במקרקעין מכוח תמ"א 38- עם תגובת הסכם מכר בין היזם ולבין כל בעלי הדירות בבניין, או שנחתמו הסכמים פרטניים עם כל דייר בנפרד, ידווח כל בעל זכות בבניין על המכירה בטופס מש"ח נפרד. יש להוציא שומה לכל מוכר.
  • יש להתייחס לזכויות בנייה הנובעות מתכניות אחרות החלות על המקרקעין, כזכויות בנייה נוספות מכוח תמ"א 38, ככל שהוועדה המקומית אישרה אותן כזכויות כאלה.
  • מכירת זכויות תהא פטורה ממס שבח היה ועמדו בתנאי הפטור האמור בסעיף 49(ג) לחוק.
  • בעת מימוש זכויות בנייה מכוח תמ"א 38 יחולו ההקלות הבאות:

  1. שיעור האגרה למתן היתר בנייה יהיה מחצית שיעור האגרה.
  2. שיעור היטל ההשבחה יהיה עשירית מהשיעור הקבוע בחוק בתכנון והבניה או פטור מהיטל השבחה על פי תקנות שהוציא שר פנים מכוח חוק התכנון והבנייה הקלות אלו ישמשו כהוכחה לכך שזכויות בניה אלו הן מכוח הוראות תמ"א 38.

תיקון החוק קובע פטור ממס שבח ומכירה על מכירת זכויות בניה שנתקבלו במסגרת תמ"א 38, בתמורה לשירותי בניה בלבד על פי תכנית החיזוק. הזכאות לפטור מותנית בביצוע חיזוק הבניין בפועל. לכן, בשלב הראשון יש לחייב את המוכרים במס שבח. גביית המס על פי שומות אלה תוקפא עד לתאריך הצפוי לסיום החיזוק ותוארך מעת לעת עד בהתאם לצורך. הפטור עצמו יינתן רק לאחר השלמת ביצוע עבודות החיזוק ובהסתמך על אחד מאלה: טופס ארבע, אישור הועדה המקומית או גוף אחר שהוסמך לכך מטעמה בדבר ביצוע כל עבודות החיזוק הנדרשות לפי התכנית.

נמכרו זכויות בניה שהתקבלו מכוח תמ"א 38, תוצאנה שומות מס שבח ללא הפטור לפי פרק חמישי וגביית המס על פי שומות אלה תוקפא. זאת ועוד, בגין מכירת זכויות הבניה הנוספות מכוח תכניות אחרות, תוצאנה שומות מס שבח ומס רכישה חייבות במס וככל שיחולו הוראות סעיפים 51 ו-91 א' לחוק תדחה גביית המס בתנאים הקבועים שם.


אי תחולת הוראות סעיף 49 ו' כאשר דירת המגורים הנמכרת התקבלה במתנה ונותן המתנה ניצל בשלה פטור לפי הוראות פרק חמישי 1

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 9/2009

סעיף 49 ו' לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי במקרים בהם נותן המתנה מנצל פטור בשל עסקת המתנה בהתאם להוראות פרק חמישי 1 לחוק לא יחולו הוראות סעיף 49ו לחוק על מקבל המתנה. הוראות סעיף 49 ו לחוק קובעות כי מוכר דירה שנתקבלה במתנה כפוף למגבלות של תקופת צינון שונות בטרם יהא רשאי למוכרה בפטור ממס לפי הוראות פרק חמישי 1 לחוק.

יש לראות בהוראה זו מעין פרשנות מקלה לסעיף הצינון. הצינון יחול רק במקרה בו בעסקת המתנה נתבקש פטור מיוחד לעסקאות מתנה ולא במקרה בו בעסקת המתנה נוצל על ידי מוכר המתנה פטור רגיל לפי פרק חמישי 1 לחוק.

עקב הוראת ביצוע זה – יש לתת חשיבות ולשקול היטב לפני כל עסקת מתנה בין קרובים של דירת מגורים ואיזה פטור "משתלם" לנצל – האם עדיף לפטור מכוח פרק חמישי 1 או שמא סעיף 62 לחוק.


"דמי מפתח" – התרתם בניכוי בחישוב השבח

הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 8/2009

כללי:

  1. עניין הוראת ביצוע זו במכירת זכות מקרקעין במובן חוק מיסוי מקרקעין על ידי מי שהיה דייר מוגן ובשלב מאוחר יותר רכש את זכות הבעלות. במקרה כזה עולה השאלה – האם יש להביא בחשבון בעת חישוב השבח את התשלום ששילם המוכר לרכישת זכות הדיירות המוגנת, כלומר את תשלום דמי המפתח.
  2. על פי חוק הגנת הדייר התשל"ב – 1972 במכירת זכות דיירות מוגנת על ידי בעל הבית משלם הדייר הנכנס, דמי מפתח לבעל הבית. כמו כן, בעת החלפת דייר מוגן משלם הדייר הנכנס דמי מפתח שחלקם משתלמים לבעל בית ויתרתם משתלמים לדייר היוצא.
  3. קבלת "דמי מפתח" בידי בעל הבית תחויב במס פירותי לפי סעיף 2(6) לפקודה בשיעור מס הקבוע בסעיף 124 לפקודה.

חלק מהתשלום המשולם לדייר היוצא חייב במס רווח הון לפי חלק ה' לפקודה. אלא אם כן הזכויות הנמכרות הן "בדירת מגורים" שאינן מחויבות במס.

חוק הגנת הדייר- מגדיר את הזכויות והחובות של בעל הבית והדייר, ומונה את עילות הפינוי של הדייר המוגן. כמו כן החוק חל הן על דיירים המחזיקים בנכס עסקי וכן על דירות מגורים.

נכס הנכלל בתחולת החוק - שכירות של בנין או חלק מבנין וחצר או גינה המשמשים את מטרת השכירות, למעט:

א. קרקע פנויה שהושכרה לאחר 8.7.1955.

ב. שכירות לתקופה של יותר משבע שנים, שנעשתה לאחר 8.7.1955 ופורש בחוזה השכירות בכתב, כי הדייר לא יהיה מוגן על פי חוק זה. וכן שכירות של יותר מ-14 שנה, שנעשתה לפני 8.7.1955.

ג. משק חקלאי.

ד. בניינים חדשים שנבנו לאחר 20.8.1968

דייר מוגן - על פי החוק הינו:

א. דייר ששילם דמי מפתח עבור הנכס המוחזק

ב. דייר שלא שילם דמי מפתח, אך נכנס לנכס לפני שנת 1940.

ג. כל בן משפחה שהפך לדייר מוגן לאחר שעברה אליו הזכות מהדייר המוגן המקורי על פי התנאים בחוק.

ד. דייר שנכנס לנכס לאחר 20.8.1968 ושילם דמי מפתח.

דמי מפתח - כל תמורה שאינה דמי שכירות, הניתנת בקשר לשכירות של מושכר או בקשר לקבלת החזקה או להחזרת החזקה במושכר לפי חוק זה- ללא קשר למועד התשלום בפועל.

בעל בית - מי שהכיר נכס בשכירות ראשית, בין אם הוא בעלו של הנכס המושכר ובין אם לא, לרבות חליפיו.

איך לפעול נכון - על מנת להגיע למיסוי נכון של הרווח הכלכלי האמיתי שנצמח למוכר זכות במקרקעין שהיה דייר מוגן ורכש את זכות הבעלות, ועל מנת למנוע את העיוותים הכלכליים נשוא הוראת ביצוע 24/85 נקבע כדלקמן:

א. סעיף 3 בהוראת ביצוע 24/85 מיום 4.9.85 בוטל

ב. בחישוב השבח במכירת זכות במקרקעין על ידי מי שהיה דייר מוגן ורכש את זכות הבעלות, יותרו בניכוי דמי המפתח ששולמו בשעתו על ידו לצורך רכישת זכות הדיירות המוגנת

הוצאת דמי המפתח תתואם מיום ההוצאה ועד ליום רכישת הבעלות בנכס, ותותר ניכוי ליום רכישת זכות הבעלות.

יובהר, כי לא כל דייר מוגן נדרש לשלם דמי מפתח, לפיכך יש לקבל תיעוד או אסמכתאות על תשלום בפועל.

ג. דמי מפתח בעד שכירות מוגנת בבית עסק ששילם הדייר עד ליום 31.3.64 ניתן היה לנכותם על פי הפקודה, תקנות מס הכנסה.

לפיכך על המנהל להשתכנע שדמי המפתח לא הותרו בניכוי על ידי פקיד השומה לפני התרתם בניכוי בחישוב השבח.

ד. תחולת ההוראה מיום הפצתה.

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי

ארכיון הבלוג

ניתן לפנות לשאלות ולייעוץ:

יגאל אלון 159, כניסה ב', קומה 4, בית פנינת האיילון, תל אביב 67891 טל: 03-6128358 פקס: 03-7510645

© 2010 דורית גבאי כל הזכויות שמורות

דורית גבאי

יועצת לעסקים, חברות ואנשים פרטיים בתכנוני מס ומציאת פתרונות ומניעת טעויות בשומות מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומיסוי בינלאומי. מכהנת כדירקטורים בחברות ציבוריות ויוצרת מאמרים, ספרים ותוכניות לימודים בתחום המס. המטרה של דורית גבאי היא לתת שרות הנותן פתרון מיידי לבעיה קיימת או מניעת סיכונים וחשיפות לתשלומי מס עתידיים וכל זאת תוך יצירת מערכת יחסים טובה עם רשות המסים. בוגרת רשות המסים – לשעבר עוזרת בכירה לנציב מס הכנסה וסגנית למנהלת מיסוי מקרקעין חיפה. מחברת הספר " כלכלת נדל"ן בישראל" מהדורת 1998, 2005. בעלת "מס-קל" המרכז ללימודי המס – במסגרתו מועברים סמינרים מקצועיים קצרים וארוכים בתחום המס במתכונת מיוחדת.