הסדר בין יורשים – דגשים

1. בעקבות תיקון מספר 50 ותיקון מספר 55, חלוקה ראשונה, אשר תיעשה לאחר סיום הליך ההורשה ורישום הירושה בטאבו לא תיכנס לגדרו של אירוע מס החייב במיסים.

.2התיקון מאפשר למספר יורשים, אשר ירשו במשותף מספר נכסים והמעוניינים להיפרד מהם, להפריד את הנכסים המשותפים בלי שהדבר ייחשב "מכירה" של "זכות במקרקעין" החייבת במס. תכלית התיקונים הייתה לאפשר לשחרר נכסי מקרקעין ונדל"ן כאלו באמצעות מתן אפשרות לערוך הסדר גם לאחר סיום הליך ההורשה המשפטי, וכך לגרום להאצה ב"שחרור" ובמכירה של יותר נכסים בשוק.

.3חשוב לזכור שכתוצאה מהשינוי גם לאחר שנים רבות מיום רישום צו הירושה יחול התיקון לחוק, משמע, אין אירוע מס החייב בדיווח לרשויות המס. לפיכך די בהגשת החלוקה לרשם המקרקעין כדי שירשום את החלוקה החדשה. אולם, היות ונושאי תיקוני המסים אינם בידיעת כל עובדי הטאבו, מומלץ להגיש הודעה למנהל מיסוי מקרקעין על החלוקה ובעקבות כך לקבל אישור ל"פטור" ממס.

4. רישום צו ירושה או צו קיום צוואה בלשכת רישום המקרקעין אין בו כדי להוות את סיומה של חלוקת נכסי העיזבון בין היורשים, אם נרשמו הנכסים על שם כל היורשים בחלקים בלתי מסוימים (במושע(.

5. החלוקה בפועל שנהגה בין היורשים היא זו המהווה את החלוקה הראשונה כמשמעותה בסעיף 5(ג) (4) לחוק, ולפיכך רישום שונה בלשכת רישום המקרקעין יהווה מכירה כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין. קושי בנוסח הסעיף נעוץ בשאלה מה דינן של פטירות שנעשו לפני 7.11.2001 אולם הסכם החלוקה נעשה לאחר מועד זה?

נראה כי פרשנות נכונה תגרוס שיש לבחון את המצב לאשורו בשטח. אם בפועל הוקנתה אחיזה בקרקע המציאות וישנם סממנים לנוהג בעלים בקרקע לא ניתן יהיה לראות בחלוקה מאוחרת ליום הקובע, המשנה את מצב הדברים מבחינה עובדתית, כחלוקה אחרת – כאילו היא חלוקה ראשונה.

6. חשוב לזכור כי חלוקה בין יורשים יכולה להיעשות בדרכים שונות ובהתאם למסלולי פטור קיימים כמו סעיף 67.

אולם, ההבדל בין עבודה לפי סעיף 5, כאמור לעיל, לבין עבודה על פי סעיפי הפטור הוא בעובדה שעל פי סעיף 5 וסעיף 4 לחוק היורשים אינן נכנסים לגדרו של חוק מיסוי מקרקעין, דהיינו – אין אירוע מס. בעבודה על פי סעיפי הפטור האחרים, וכפוף לעמידה בתנאים, נמצאים, תחילה, במסגרת אירוע מס חייב, ואם עומדים בתנאי הפטור – הפטור ניתן.

© כל הזכויות שמורות לדורית גבאי