מאת: מר משה ימין, עו"ד ובורר
ירושה הינה הליך במסגרתו עוברת מסת נכסיו של אדם ליורשיו אגב פטירתו באופן המוסדר בדין או בצוואה.
כאשר אדם נפטר,חל על עזבונו חוק הירושה התשכ"ה – 1965. החוק מסדיר את הכשרות והפסלות לרשת, את היורשים על פי דין, ועל פי צוואה את חלופיהם, את סדרי העדיפות בין קרובי המוריש ואת חלקיהם בעיזבון. כמו כן מסדיר החוק את סוגיות המזונות מן העיזבון ואת ניהול העיזבון.
להלן היסודות של דיני ירושה בישראל במסגרת סדרת מאמרים בתחום:
סעיף 1 לחוק הירושה קובע כי במות אדם, עובר עזבונו ליורשיו.
הגדרת עיזבון - מקובל לאמור כי עיזבון הינו יחידה כוללת של נכסי המוריש אשר עוברים בתור חטיבת זכויות אחת ליחידת ליורשים (ע"א גוטוטר נ' פרידמן).
הגדרת עיזבון
מקובל לאמור כי עיזבון הינו יחידה כוללת של נכסי המוריש אשר עוברים בתור חטיבת זכויות אחת ליחידת ליורשים (ע"א גוטוטר נ' פרידמן).
סעיף 2 לחוק הירושה קובע כי היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה. הירושה היא על פי דין, זולת במידה שהיא על פי צוואה.
חלוקה בין היורשים
· ילדי המוריש יורשים את עזבונו בחלקים שווים ביניהם, כשכל אחד מהם יורש 1/3 מהעיזבון.
· (הורה המוריש ואחיו אינם יורשים)
סעיף 13 לחוק הירושה קובע את עיקרון השוויון בחלוקת העיזבון:
"ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו
ביניהם".
עיקרון השוויון קיים בין המינים, וכן לגבי ילדים שנולדו מנישואין ומחוץ לנישואין (העדפת שיטת המשפט העברי שאינו מפלה את הילד מחוץ לנישואין על פני שיטת המשפט הרומי)..
סעיף 10
יורשים על פי דין הם:
א. מי שהיה במות המוריש בן זוגו.
ב. ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה – קרובי המוריש).
זכויות הירושה שלהם יהיו לפי האמור בפרק זה.
סעיף 11
זכות הירושה של בן זוג
א. בן זוג של המוריש נוטל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים, השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון:
1. אם הניח המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים – חצי;
2. אם הניח המוריש אחים או צאציהם או הורי הורים – שני שלישים, ובלבד שאם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים או יותר וגר עמו אותה שעה בדירה האמורה, ושני שלישים מהנותר משאר העזבון.
ב. אם לא הניח המוריש קרוב מן המנויים בסעיף קטן (א), יורש בן הזוג את העזבון כולו.
ג. המגיע לבן זוג על פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעזבון; הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע בזכותו של זוג לקבל מן העזבון מה שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כשיפקעו.
סעיף 12
סדר העדיפות בין קרובי המוריש (עקרון העדפות הפונטלית) ילדי המוריש קודמים להוריו. הוריו קודמים להורי הוריו.
סעיף 13
החלקים בעזבון (עקרון השוויון)
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
סעיף 14 – עקרון היצוג
א. ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו, ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו; הוראות אלה לא יחולו כאשר המוריש הניח בן זוג וכן הורים או הורי הורים כאמור בסעיף 11 (א), או אחד מאלה.
ב. ילדים היורשים לפי סעיף קטן (א) חולקים ביניהם בשווה מה שירשו בדרך זו.
סעיף 17 - זכות הירושה של המדינה
א. באין יורש לפי הסעיפים 10 עד 16, תירש המדינה כיורשת על פי דין.
ב. מה שירשה המדינה לפי סעיף זה ישמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, אולם רשאי שר האוצר להעניק מנכסי העזבון או לשלם, בתחום שוויים של נכסי העזבון שהגיעו לידי המדינה אחרי סילוק חובות העזבון, תשלום חד פעמי או תשלומים חוזרים –
1. לאדם שערב מות המוריש היה מחסורו על המוריש;
2. לאדם או לתאגיד שערב מות המוריש היה מחסורו של המוריש עליו;
3. לבן משפחתו של המוריש או של בן זוגו שאינו מיורשיו על פי דין.
פרק שלישי סימן ג'
סעיף 40
נושא הצוואה
אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –
1. כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;
2. נכס מנכסי עזבונו או טובת-הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה).
סעיף 46
צוואה וירושה על פי דין
ציווה המצווה חלק יחסי מכל עזבונו לאחד מיורשיו על פי דין, יבוא חלק זה במקום המגיע לאותו יורש על פי דין ולא בנוסף לכך.
סעיף 47
מנה וחלק בעזבון
ציווה המצווה מנה למי שיורש על פי דין או למי שזוכה בחלק יחסי מכל העזבון על פי הצוואה, תבוא המנה בנוסף על החלק בעזבון ולא במקומו.
סעיף 56
הזכות למזונות
הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.